הוואטסאפ שקיבלתי ביום שישי בבוקר

מישהי כתבה לי: "ראם, יש לנו יום אחד פנוי בגולן, בלי לינה, מה עושים". שאלה טובה. יש אנשים שמתכננים חופשה של שבוע ויש אנשים שרוצים לדחוס את כל הרמה בין תשע בבוקר לשמונה בערב. אני מבין את שניהם.

האמת שאפשר. גולן ביום אחד זה לא שטות, זה פשוט דורש סדר עדיפויות. אי אפשר לראות הכל. אפשר לראות את מה שחשוב, בלי לבזבז שעתיים בפקקים כי לא תכננתם נכון את הנסיעה.

תתחילו מוקדם, באמת מוקדם

אם אתם יוצאים מהמרכז, תצאו בשש בבוקר. אני יודע, זה נשמע קיצוני. אבל אם תגיעו לגולן בעשר, כבר איבדתם שעתיים יקרות, ובקיץ גם את האור הטוב.

היעד הראשון: נמרוד. הכניסה נפתחת מוקדם, בסביבות שמונה בבוקר, ועדיין אתם כמעט לבד בטירה. אחר כך זה מתמלא באוטובוסים, וזה כבר חוויה אחרת לגמרי, פחות שקטה.

מנמרוד ממשיכים ישר לבניאס. עשרים דקות נסיעה, לא יותר. תגיעו לשם סביב תשע, לפני שהחניון מתמלא. כניסה לבניאס בסוף שבוע בבוקר זה התאבדות, תגיעו באמצע שבוע אם אפשר. המסלול הקצר, זה שמסתיים ליד המפל, לוקח שעה עד שעה וחצי. לא צריך את הארוך היום, אין זמן.

מה לאכול בדרך

תמונה מהגולן
תמונה מהגולן

אל תתכננו ארוחת בוקר במסעדה. תביאו כריכים מהבית או תעצרו במאפייה במג'דל שמס אם המסלול עובר שם. זמן זה המשאב היקר ביותר ביום כזה, לא הכסף.

אחר הצהריים: הר בנטל או רמת טראמפ

אחרי בניאס אתם צריכים להחליט, כי בדרך כלל אין זמן לשניהם. אם אתם רוצים נוף, תעלו להר בנטל. הבונקרים הישנים, המבט על סוריה, זה משהו שרוב האנשים שלא גרים כאן לא מבינים באמת עד שהם עומדים שם. עשר דקות למעלה, עשר דקות למטה, וזהו.

אם אתם רוצים משהו אחר, פחות תיירותי, תעדיפו את רמת טראמפ. חבל ארץ שקט, יש שם שביל קצר עם נוף לכיוון הכנרת, ופחות אוטובוסים. זה תלוי מה מעניין אתכם יותר, ההיסטוריה הצבאית או השקט.

אני חי בעין זיוון, וכשמישהו שואל אותי מה עדיף, אני תמיד עונה אותו דבר: אם יש לכם רק שעה, בנטל. אם יש לכם שעתיים ואתם רוצים למקסם, אפשר גם וגם, אבל בקצב מהיר.

גמלא: לוותר או לא לוותר

כאן מגיע הרגע הקשה. גמלא שווה נסיעה, אין ויכוח. הנשרים, המפל, המבצר העתיק. אבל זה שלושים דקות נסיעה מהאזור הזה, וזה אומר עוד שעה וחצי לפחות עם הפארק עצמו.

אם השעה כבר אחת או שתיים, ואתם עדיין רוצים לראות משהו נוסף היום, אני הייתי מוותר על גמלא ונשאר קרוב. עדיף לראות פחות מקומות טוב מאשר הרבה מקומות בריצה. מי שרץ בין אתרים בלי לעצור לנשום, בסוף לא זוכר כלום חוץ מהתמונות בטלפון.

אם בכל זאת אתם רוצים גמלא, תעשו אותו במקום בנטל, לא בנוסף. סדר עדיפויות, זוכרים?

כנף וקצרין, רק אם יש זמן פנוי

תמונה מהגולן
תמונה מהגולן

אם אתם עוברים ליד כנף בדרך חזרה, אפשר לעצור חמש דקות לראות את הכפר הישן. קצרין שווה ביקור נפרד, לא ליום העמוס הזה. תשמרו אותה לפעם אחרת.

הדרך חזרה, לפני שהשמש שוקעת

הטעות הכי נפוצה שאני רואה זה אנשים שנשארים באתר האחרון עד השקיעה ואז נוסעים שעתיים הביתה בחושך, על כבישים בהם לא רצוי לנסוע מהר. תתכננו לצאת מהאזור לפחות שעה וחצי לפני שקיעה.

עצירה אחרונה טובה, אם עוד יש כוח: תעצרו רגע במג'דל שמס לקפה. זה לא חובה, אבל זה נקודת מעבר טובה בין כל הרשמים של היום לבין הדרך הביתה.

טיפים מעשיים

  • תמלאו דלק לפני שאתם מגיעים לרמה. יש פחות תחנות ממה שחושבים, ואתם לא רוצים לחפש דלק בשתיים בצהריים
  • תלבשו שכבות. בבוקר קר, בצהריים חם, ובבניאס תמיד רטוב ליד המים
  • תביאו נעליים סגורות, לא כפכפים. המסלולים לא ארוכים אבל הם עם אבנים ומדרגות
  • תבדקו שעות פתיחה מראש, במיוחד בערבי חג. שמורות הטבע נסגרות מוקדם יותר בחורף
  • אל תתכננו יותר מארבע עצירות ביום. זה נשמע מעט, זה לא

אז מתי בכל זאת נשארים ללילה

האמת, אחרי כל הדחיפה הזאת, אני חייב להגיד את זה. יום אחד בגולן זה כמו לקרוא פרק אחד מספר טוב ולעצור. אתם רואים חלק, אתם מבינים שיש עוד. מי שבא רק ליום, בדרך כלל חוזר, כי הרמה הזאת לא נגמרת אחרי בניאס ונמרוד.

אם בפעם הבאה תרצו לא לרוץ, יש לנו וילה בעין זיוון, וילת בוטיק פיקס. חמש עשרה דקות לרמת טראמפ, עשרים לחרמון ולבניאס, מרפסת עם נוף שנשאר איתכם גם כשחוזרים העירה. זה בדיוק המקום לישון בו אחרי יום כזה, ולקום בבוקר לראות מה עוד יש.

אז מה בחרתם, נמרוד ובניאס בבוקר, או שאתם עדיין מתלבטים בין בנטל לרמת טראמפ? שתפו אותי, אני תמיד סקרן לשמוע איך אנשים מסדרים לעצמם את היום הזה.