הרעב שתפס אותי בכניסה לקצרין
אני זוכר נסיעה אחת בחודש דצמבר, גשם קל על השמשה, ואני והמשפחה בדרך חזרה מהחרמון, רעבים כמו שרק אחרי יום סקי אפשר להיות. עצרנו בקצרין בלי תוכנית, וזה בדיוק הרגע שבו מבינים שבגולן אין צורך בתוכנית מסודרת. יש פה מספיק מסעדות טובות שאפשר סתם לנסוע ולראות מה קופץ בדרך.
הבעיה היחידה היא שכולם שואלים אותי "איפה כדאי לאכול בגולן" ואני תמיד עונה בערך את אותה רשימה. אז הפעם כתבתי אותה. עשר מסעדות, לא כולן מפוארות, לא כולן זולות, אבל כל אחת מהן שווה את הנסיעה.
הדרוזים לא מתביישים בכמות
מרסא, מג'דל שמס
מסעדה דרוזית קלאסית, בלי עיצוב מיוחד ובלי צורך בו. השולחן מתמלא לבד: חומוס, טחינה, סלטים, ופיתה חמה שמגיעה כל חמש דקות מחדש. תגיעו רעבים, כי הסלטים לבד יכולים להספיק לארוחה.
אל וואדי, עין קיניה
קטנה יותר, פחות מוכרת לתייר הממוצע, אבל בדיוק בשביל זה כדאי לחפש אותה. הבשר על הפחמים והירקות מהחצר של המסעדה ממש. אם באתם בשבת בצהריים תתקשרו קודם, לפעמים סוגרים למשפחה.
כנאפה זרייק, מג'דל שמס
לא ארוחה, אבל בלי זה לא הייתי סוגר את הרשימה. כנאפה חמה, גבינה נמסה, סירופ שנדבק לאצבעות. תאמינו לי, זה שווה לעצור באמצע היום רק בשביל הקינוח הזה.
בשר על האש, בלי יומרות
בוקובזה, קצרין
המקום הזה כבר מזמן לא סוד, אבל הוא עדיין טוב בדיוק כמו שהיה. פרוסות בקר על הגריל, נקניקיות ביתיות, וריח עשן שנדבק לבגדים עד הבית. תגיעו באמצע שבוע אם אתם לא אוהבים לחכות, בסופי שבוע יש תור.
חאן הבשן
לא מתבלט מבחוץ, מקום שנוסעים לידו ופתאום מבחינים בשלט. תפריט קצר, בשרים איכותיים, שירות בלי טקסים. לא המקום לארוחה מהירה, אבל בהחלט המקום לארוחה בלי סטרס.
יין, זית, ומסעדה בשטח
יקב בזלת
יקב קטן עם מסעדה צמודה שמתמחה בשילוב פשוט: קרש גבינות, לחם טרי, ויין מהחביות ממש מאחורי הקיר. בערבי קיץ יושבים בחוץ, והנוף על השדות הבזלתיים עושה את העבודה בעצמו.
בית הבד, קצרין
מתחיל כמו מוזיאון שמן זית, ומסתיים כארוחה מפתיעה. הטחינה שם מיוצרת במקום, וזה מרגיש בפה. אם יש לכם זמן, קחו את הסיור הקצר לפני האוכל, זה מצדיק עשרים דקות.
חוות התבלינים, גמלא
מסעדה חוותית ליד גמלא, כל צלחת מלווה בתבלין שגדל שם בחצר. לא המקום לארוחה מהירה בדרך לטיול, אלא ארוחה שבה נשארים לשבת עוד קפה אחד.
דגים וטבע, בניאס
מסעדת הדייגים
ליד נחל הבניאס, דגי מים קרים טריים, ושולחנות עם נוף על המים. כניסה לבניאס בשבת בבוקר זה התאבדות, אז תתכננו את הביקור אחרי הצהריים, כשהמסעדה כבר פחות עמוסה והנחל עדיין יפה.
כמה טיפים לפני שיוצאים לדרך
- תזמנו מקום מראש בסופי שבוע ובחגים, בעיקר בקצרין ובמג'דל שמס.
- קחו מזומן, לא בכל המקומות הקטנים יש אשראי או ביט.
- אם אתם באים מהחרמון או מבניאס, תבדקו מסלול, כי חלק מהכפרים הדרוזיים נגישים בעיקר מכיוון אחד בשל תנאי הדרך ההרריים.
- אל תתכננו יותר ממסעדה אחת ליום, פה אוכלים לאט ולא כדאי להילחץ בין קורס לקורס.
- אם באים לכנאפה, מומלץ להגיע בשעות אחר הצהריים, כשה"סיבוב" הכי טרי כבר מוכן.
סיכום קצר לפני שממשיכים
כשאני מארח אורחים בוילה, אני מפעם לפעם ממליץ להם על ליל אחד עם ארוחה בקצרין ואחד עם ארוחה במג'דל שמס, כי ההבדל בטעמים בין שני הכפרים האלה שווה את הנסיעה. מ-Two Peaks Villa בעין זיוון כל האזור הזה נגיש בקלות, בין 15 ל-30 דקות נסיעה, כך שאחרי ארוחה כבדה אפשר לחזור ולשקוע במרפסת עם נוף על הבזלת.
אז מה אכלתם באחת מהמסעדות האלה, ומה פספסתי? כתבו לי בתגובות, אני תמיד מוסיף עוד שם לרשימה.
