אנשים שואלים אותי לפעמים מה הכי מיוחד בלגור בגולן. ואני תמיד מתפתה לענות על הנופים, על השקט, על האוויר. אבל האמת? הדבר הכי מיוחד הוא האנשים. ויש מעט מאוד אנשים שפגשתי בחיים שיכולים להפוך כל נושא - כל נושא - למרתק. צוקי דויטש הוא אחד מהם.
צוקי, הדוד הרוחני
פגשתי את צוקי לפני כמה שנים. ובאחת השיחות הראשונות שלנו, כשכבר הבנתי עם מי יש לי עסק, אמרתי לו משהו שגרם לו לחייך: "צוקי, אתה חייב להיות הדוד הרוחני שלי." ואני התכוונתי לזה ברצינות.
כי צוקי הוא לא סתם מומחה. ולא בכדי: בין 2001 ל־2009 ניהל צוקי את אגודת המים "מי גולן" - הגוף האחראי על אספקת המים ליישובי רמת הגולן. בשנים חופפות, 2000 עד 2006, כיהן שמעון טל כנציב המים של מדינת ישראל. כשצוקי מסביר על מים בגולן, הוא לא מדבר מתוך קריאה - הוא מדבר מתוך ניהול ישיר של מערכת שלמה, בצמידות למי שניהל את המים בכל המדינה.
מתחשק לכם להתארח?
וילה פרטית 250 מ״ר בעין זיוון, נוף פנורמי לגולן. בדקו זמינות והזמינו דרך הפלטפורמה המועדפת עליכם.
הוא מסוג האנשים שהיו פעם נקראו "זקן השבט" - זה שיודע הכול, שראה הכול, שיכול להסביר את העולם בצורה שגורמת לך להקשיב. אבל בניגוד לזקן השבט של פעם, צוקי לא יושב סביב מדורה ומספר סיפורים ישנים. הוא עומד בשטח, מצביע על בריכה, על צינור, על סכר - ופותח בפניך עולם שלם.
וזה הקסם. כי מה שמתחיל כשאלה תמימה - "מאיפה מגיע המים?" - הופך אצל צוקי למסע. לא מסע גיאוגרפי, אלא מסע של הבנה. ובסופו אתה לא יודע רק מאיפה מגיעים המים. אתה מבין משהו על המדינה הזאת, על האזור הזה, על העולם הזה.
RTS נתיבי מים: לא עוד טיול נחלים
צוקי, יחד עם שמעון טל, הקים את RTS נתיבי מים - מיזם שמזמין אתכם לגלות את הגולן ואת משק המים הישראלי מזווית שעוד לא הכרתם. וכשאני אומר "לא הכרתם" - אני מתכוון לזה ברצינות.
כי מה שמיוחד בסיורים ובהרצאות שלהם הוא שהם לא עוד "טיול נחלים" סטנדרטי. זה לא ללכת במים, לקפוץ לבריכה, להצטלם ליד מפל. זה משהו אחר לגמרי. זה הניסיון והידע המקצועי הרחב והעמוק ביותר בתחום. זה היכולת לקחת אותך מאחורי הקלעים של ניהול משק המים - האתגרים הגיאופוליטיים, הטכנולוגיות המובילות בעולם - ולהנגיש אותם בצורה שגורמת לך לא לרצות ללכת.
לא רק רואים - מבינים
אצל צוקי ושמעון לא רק רואים את המים זורמים. מבינים מאיפה הם באים, לאן הם הולכים, ואיך ישראל הפכה מותג עולמי ומקור השראה בינלאומי בתחום המים. וההבנה הזו לא באה מויקיפדיה או מסרטון ביוטיוב. היא באה ממקור ראשון.
כי מי שמסייר איתם מקבל גישה לידע בלעדי. לפרטים מרתקים על פרויקטים בינלאומיים וסודיים למחצה. למשל - האם ידעתם שלפני עשור נחתם הסכם התפלה וניהול מים משותף עם השכנים הירדנים והפלסטינים? פרויקט שעכשיו נעצר, אבל הסיפור שלו - והלקחים ממנו - הם חומר למחשבה של שעות.
וזה לא הכול. יש גם ניפוץ מיתוסים. כי בנושאי מים יש לא מעט מיתוסים, וצוקי יודע לקחת כל אחד מהם ולפרק אותו בסבלנות ובהומור.
הסוד שמאחורי הקלעים
ובינתיים, עד שתגיעו אליהם, יש להם חידה בשבילכם. נסו לחשוב עליה: "מדוע צבע הים כחול, אך כשלוקחים כוס מים ממנו, המים שקופים?"
אם אתם חושבים שאתם יודעים את התשובה - כנראה שאתם לא יודעים את כולה. וזה בדיוק מה שקורה בסיורים האלה. כל תשובה פותחת עוד שאלה, וכל שאלה מובילה לעוד גילוי. זו חוויה רב-חושית, שילוב מושלם בין העשרה אינטלקטואלית לבין חיבור בלתי אמצעי לטבע ולנופים המובילים של רמת הגולן.
הרגע שבשבילו שווה לעשות הכול
שאלתי את צוקי ושמעון מתי הם אומרים "בשביל זה אנחנו עושים את זה". והתשובה הייתה מדויקת כל כך ששווה לצטט:
"הרגע הזה קורה בסיומו של סיור או הרצאה, כשאנו רואים את המבט בעיניהם של המשתתפים, אחרי שהרבה אסימונים נופלים, והם מבינים שכל כוס מים שהם שותים או כל ברז שהם פותחים בבית הוא פלא הנדסי ודיפלומטי עצום. כשמישהו ניגש אלינו ואומר: 'גרמתם לי להסתכל על המדינה שלי ועל המשאב הכי בסיסי בחיים שלי בצורה שונה לחלוטין' - בשביל הרגעים האלה בדיוק הקמנו את המיזם."
ואני יכול להעיד על זה מניסיון. כי אני זוכר את הפעם הראשונה שצוקי הסביר לי משהו על מים. לא זוכר בדיוק מה - זה היה לפני שנים. אבל אני זוכר את ההרגשה. את ה"אה". את הרגע שבו הבנתי שמשהו שתמיד ראיתי כמובן מאליו - מים שיוצאים מהברז - הוא בעצם פלא. פלא הנדסי, דיפלומטי, פוליטי, טכנולוגי. פלא שלם.
ומאז, כל פעם שאני פותח ברז, אני חושב על צוקי. וזה לא משהו שאני אומר על הרבה אנשים.
למי זה מתאים? (ולמי פחות)
הסיורים וההרצאות של RTS נתיבי מים מתאימים לכמה קהלים:
- קהל מרחיב דעת וחובבי ידע - אנשים שאוהבים ללמוד דברים חדשים
- צוותי הדרכה, הנחיה והוראה - מי שמחפש חומר וידע להעביר הלאה
- קבוצות מאורגנות וחברות עסקיות - ימי עיון, גיבוש, העשרה
- משפחות סקרניות - שאוהבות לטייל וללמוד יחד
- קבוצות ותיירים מחו"ל - שרוצים להבין את ישראל מזווית ייחודית
ולמי זה פחות מתאים? למי שמחפש רק אטרקציות אקסטרים רועשות. למי שמעוניין בטיול "בטן-גב" פסיבי לחלוטין. ולמי שאינו פתוח להקשיב וללמוד דברים חדשים. וזה בסדר גמור - לא כל חוויה מתאימה לכל אחד. אבל מי שפתוח - ימצא כאן משהו שלא ישכח.
הרגע המדויק
ואם אתם שואלים מתי הכי כיף להגיע, הנה תיאור שאני לוקח מהם כי הוא מושלם:
תארו לעצמכם את הבוקר הערפילי של רמת הגולן, מיד לאחר הגשם המשמעותי הראשון של העונה. האדמה הבזלתית עוד נושמת את טיפות המים הראשונות. הריח המשכר של האדמה הרטובה עולה באוויר. והנחלים מתחילים להתעורר לחיים מתוך הערפל. זהו הרגע המדויק שבו קסם המים מתחבר אל עוצמת הגולן, והחוויה הלימודית הופכת לזיכרון בלתי נשכח.
ואני מכיר את הרגע הזה. חי בו. כי הוא קורה כאן, ליד הבית שלי, כל שנה מחדש.
למה אני ממליץ
אני מורה דרך. מטייל בגולן שנים. חי את המקום הזה. ואני יכול להגיד בכנות - הסיורים של RTS נתיבי מים הם מהחוויות המיוחדות שיש באזור. לא בגלל שהם יפים (הם יפים). לא בגלל שהם מעניינים (הם מעניינים). אלא בגלל שהם משנים אותך. יוצאים מהם אחרת ממה שנכנסת.
וזה קורה בגלל צוקי. ובגלל שמעון. ובגלל היכולת שלהם לקחת משהו שנראה טכני ויבש - משק המים - ולהפוך אותו לסיפור. לסיפור עלינו. על המדינה שלנו. על האזור שלנו. על העולם שלנו.
כי כשאתה מבין מאיפה מגיעים המים שלך - אתה מבין משהו על עצמך.
בואו לגולן כדי לנשום את עוצמת הטבע. ולהבין, דרך המים, איך הפכנו את האתגר הכי גדול של המזרח התיכון לסיפור ההצלחה הכי מרתק בעולם.
כתיבה: ראם רייזנר, מורה דרך ותושב הגולן. אני מטייל ברחבי הצפון ומספר על האנשים והמקומות שעושים את האזור הזה למיוחד שהוא.
